בחודשיים האחרונים נתקלתי במקרה מעניין של בעל עסק שהחזיק חנות פארם, בשכירות.
מעבר לכביש, בצד השני של המדרכה, התפנתה חנות למכירה, יותר גדולה מן החנות הקיימת.
קפץ בעל העסק על המציאה , וקנה את החנות והקים בה כמעט אותה חנות כפי שהייתה לו בתחילה.
ומה לגבי החנות הראשונה? בהמשך הרחוב ישנה חנות פארם נוספת בשטח קטן. בעל החנות לא
רצה שהמתחרה שלו יתפוס לו את שטח הנדל"ן. הוא לא היה מעוניין שהלקוחות שרגילים לבוא
לקנות אצלו , יקנו כעת אצל המתחרה, והשאיר את החנות לעבוד באותה מתכונת.
מה המצב שנוצר? שעל אותו קהל לקוחות פחות או יותר (בהפחתת קהל מזדמן שעובר ברחוב) , יש כעת כפל הוצאות בשכר דירה, ארנונה וכפל הוצאות כח אדם.
ההחלטה במקרה הזה הייתה בעיקר רגשית. בעל הבית לא יכל לסבול את העובדה שלקוחות יקנו אצל המתחרה, בניתוח עסקי ניתן לראות שמספיק ש 20% אחוז מקוני החנות הישנה יחצו את הכביש לחנות החדשה, הרווחיות הכוללת של בעל העסק תעלה.
מה הפתרון הרצוי במקרה זה ?
לשמור על הנכס, תוך הפעלת חנות אחרת שתמכור דברים אחרים. בכך אותו קהל יעד לא יחלוק בין שתי החנויות. אנו בונים כעת תוכנית עסקית לפתיחת חנות חדשה באותו מקום
